אודותינו

עמותת מ.ד.פ. מוסדות, דיור קהילתי, פרטיים (ע"ר) הינה עמותה רשומה, המשמשת כארגון גג וכפורום מקצועי לכ- 80 מפעילים של מסגרות פרטיות (דירות בקהילה, הוסטלים ומעונות), המיועדות לאנשים עם מוגבלויות שונות.

במסגרות הללו, אשר פרוסות בכל רחבי הארץ, מתגוררים ומטופלים כיום למעלה מ-8,000 אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, אנשים על רצף האוטיזם ואוכלוסיית שיקום, שאותם משרתים בנאמנות, מסירות, מקצועיות ואנושיות כ-6,000 מועסקים באותן מסגרות, העובדים במקצועות טיפוליים, שיקומיים, פארא-רפואיים, רפואיים, סיעודיים וכדומה.

עמותת מ.ד.פ. שמה כנר לרגליה את הדאגה לאנשים המתגוררים במסגרות הדיור.

עמותת מ.ד.פ. מהווה פורום מקצועי משותף של חבריה, מפעילי המסגרות הנ"ל, והיא עוסקת, בין היתר, בהבאת קולם ועמדותיהם בפני משרד הרווחה והביטחון החברתי, חברי כנסת, מקבלי החלטות וגורמים משפיעים, מעורבות בהליכי חקיקה רלבנטיים, הכנת מסמכים וניירות עמדה מקצועיים, השתתפות בהשתלמויות מקצועיות ועוד.

יישובים שמסגרות מ.ד.פ מפעילים בהן מסגרות חוץ ביתיות

0 +

דיירים

0 +

עובדים

איך מגיעים אלינו

ההפניה למסגרות מ.ד.פ הינה באמצעות ועדות השמה של משרד הרווחה ולפי בחירת המשפחות בהתאם לצורכי הדיירים מקבלים מענה רפואי ופרא-רפואי על-ידי פסיכיאטרים, פסיכולוגים פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק וכיוב' במעונות ובמסגרת שילוב בקהילה.
המסגרות שמפעילה העמותה ממומנות באופן מלא על-ידי המדינה באמצעות משרד הרווחה והדיירים ומשפחותיהם לא משלמים למסגרות.

מהלכים בטיפול ובקידום

פתרון שורש למצוקת כוח אדם המאיימת על קיומו של תחום הטיפול באנשים עם מוגבלויות:

לרבות טיפול בגיוס ובשימור כוח אדם בתחום הטיפול באנשים עם מוגבלויות. לאור המחסור המשמעותי בעובדים בכל המסגרות הפוגע באוכלוסיית האנשים עם מוגבלות, ביניהם ילדים ובוגרים על הרצף האוטיסטי, אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ואוכלוסיית השיקום.

שחיקת שכרם של העובדים שמעניקים שרות לאנשים עם מוגבלויות:

כבר היום מדובר בשכר הנחשב ללא ריאלי ונמוך במיוחד והוא מוכתב במלואו ע"י משרד הרווחה והביטחון החברתי, במסגרת המכרזים המפורסמים להפעלת המסגרות, ללא כל גמישות ניהולית של המסגרות המפעילות, הן הפרטיות והן הציבוריות.

העדר כוח אדם מקצועי ומתאים:

תופעה שגוררת משבר ניהולי דרמטי, שכן שכבת ההנהלה המקצועית עוזבת את העבודה במסגרות, בתנאים הנוצרים. נוכח הדיונים והכוונות לצמצום מספר הדיירים במסגרות הממשלתיות, הציבוריות והפרטיות, כפי שאף בא לידי ביטוי בחוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלות החדש, הסתבר, שעובדים חדשים אינם מוכנים לבוא ולעבוד במסגרות, שאופק וטווח העבודה בהן הינו, לפחות לכאורה, קצר יחסית.
קביעת סטנדרט חדש ומעודכן להעסקה ולעיבוי של כוח האדם במסגרות המטפלות באנשים עם מוגבלויות:
הכוונה היא לכלל התחומים ובכלל המסגרות (החל מדירות בקהילה ועד למעונות) וכן לעדכון חוק הפיקוח על המעונות שקובע את תקני כוח האדם. זאת, מאחר שכבר כיום, תקני כוח האדם הקבועים בחוק ובדרישות המשרד נמוכים משמעותית מהצרכים העולים מהשטח מרמת יחס מטפלים-דיירים, בכלל המקצועות. ארגון מ.ד.פ. מציע לחייב את משרד הרווחה לקבוע במסגרת המכרזים שהוא מפרסם תקציב ראלי וסביר להעסקת כוח אדם, לקבוע במכרזים תגמול הולם להטלת משימות חדשות במסגרת המכרזים על כוח האדם במסגרות, וכן ליצור קשר בין נהלים חדשים הנקבעים במשרד הרווחה באופן שוטף לבין הקצאת כוח האדם המיועד לביצוע ולמימוש נהלים אלו.

"בית לחיים":

על-פי תפיסת ארגון מ.ד.פ., חייבת להיות התייחסות רצינית ואמיתית לחשיבות התפיסה של "בית לחיים" מבחינת הדיירים והמשפחות. המדובר בלא פחות מתפיסה אידיאולוגית: עד כה, הן משרד הרווחה והן מפעילי המסגרות נתנו ביטחון לדיירים ולבני משפחותיהם להמשך מגורים במסגרות הדיור לטווח ארוך מאד, ואולי לכל החיים. ביטחון זה העניק שקט נפשי לדיירים ולבני המשפחה.
לטעמינו, "בית לחיים" מהווה רשת ביטחון עבור הדיירים ולבני משפחותיהם במגוון רחב של מסגרות דיור ומקנה להם וודאות ויציבות. במקביל, קיים מגוון גדול של אפשרויות מגורים ולכן קיימת גם יכולת מוביליות משמעותית לאדם ולמשפחה לבחור מגורים ולשנותם.

דיור בקהילה:

משרד הרווחה ומפעילי המסגרות נמצאים בעיצומו של מהלך הוצאת אנשים עם מוגבלויות לדיור בקהילה, עם מעטפת טיפולית מתאימה, ולשם כך גם נחקק לאחרונה חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות.
לצד המהלך, נוצר כיום מצב בו קיים קושי בלתי סביר בפתיחת בתים לאנשים עם מוגבלות, לרבות דיירים על הרצף האוטיסטי, והלכה למעשה ברוב השכונות הקיימות כמעט ולא ניתן לפתוח מסגרות חדשות. ארגון מ.ד.פ. קורא להתאמת, או לביטול, מסקנות דו"ח ועדת מן, הפוגעות בזכות אנשים עם מוגבלות להתגורר בכל מקום בו ירצו בקהילה.

עלויות הדיור בקהילה, קשיי איתור דירות ובתים והחזר בלתי ריאלי של שכר הדירה ע"י משרד הרווחה, קשיים רגולטוריים:

לצד האמרת מחירי הדיור בישראל והקשיים שהמשרד עצמו מעמיד באישור מסגרות חדשות בקהילה, המפעילים נתקלים בקשיים ייחודיים בבואם לאתר דירות ובתים להשכרה לטובת הפעלת מסגרות הטיפוליות בקהילה. לדוגמא:
א. חוסר רצון של בעלי נכסים להשכיר דירות למגורי אנשים עם מוגבלויות. לחילופין, העלאה דרמטית של תעריף השכירות כאשר מדובר בהשכרת הנכס למטרת המגורים לעיל (יודגש כי ההתייקרות היא בנוסף לעלייה הדרמטית במחירי השכירות למגורים בישראל).
ב. לצד זאת, החזרי שכר הדירה שנקבעו ע"י משרד הרווחה אינם ריאליים, אינם תואמים ואינם מכסים את עלויות השכירות של המפעילים.
ג. ארגון מ.ד.פ. קורא להתאמת תשלום החזרי שכר הדירה למפעילים, בהתאם למצב הנהוג בשוק וכן ליצור מנגנוני תימרוץ להשכרת ושכירת דירות עבור אנשים עם מוגבלויות.

NIMBY (Not in my Back Yard):

למרבה הצער, במקרים רבים תושבי שכונות מתנגדים, באופן אקטיבי, להשכרת דירות ובתים שישמשו למגורי אנשים עם מוגבלויות. לטענת מ.ד.פ., נושא זה חייב להיות מטופל בכמה רבדים: חינוכי והסברתי, מוניציפאלי, מתן תמריצים להשכרת נכסים למטרות הללו ועוד.

פלורליזם טיפולי ומגוון פתרונות דיור בקהילה:

ארגון מ.ד.פ. רואה חשיבות עצומה למתן התייחסות לשמירה על מגוון רחב של אפשריות דיור לדיירים (דירות, הוסטלים, מעונות, שלוחות וכו'), ועל קיומו של מגוון פתרונות בקהילה ומחוץ לקהילה, כדי שהאנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם יוכלו לבחור בין האפשרויות השונות.